סקר סיכוני אש לבתי עסק ומבנים: מהו כולל ומדוע אי אפשר בלעדיו?

סקר סיכוני אש הוא מסמך מקצועי שנועד לזהות ולנתח סיכוני שריפה במבנה או בפעילות, ולבחון האם אמצעי ההגנה, דרכי המילוט ומערכות בטיחות האש מותאמים לרמת הסיכון. הצורך בסקר מלא אינו אחיד לכל עסק או מבנה, והוא נקבע לפי סוג המבנה, אופי הפעילות, רמת הסיכון והדרישות החלות במסגרת תכנון, רישוי או אישור כבאות.

בדיקה מוקדמת של סיכוני האש יכולה למנוע מצב שבו פערים מתגלים רק לאחר שהבנייה או השיפוץ כבר הושלמו. במקרים כאלה התאמות בדרכי מילוט, במערכות גילוי וכיבוי, בחלוקת החללים או בתשתיות עלולות להיות מורכבות ויקרות יותר. לכן חשוב להבין כבר בשלב מוקדם איזה מסמך נדרש ומה צריך לבחון במסגרת הפרויקט.

במאמר הבא נסביר מה כולל סקר סיכוני אש, מה ההבדל בינו לבין הערכת סיכוני אש וביקורת כבאות, מתי הוא עשוי להידרש, כיצד בנוי הדוח שמוגש לרשות הכבאות, מה משתנה בין מבנה קיים למבנה בתכנון, ומתי יש צורך לעדכן את הסקר או לבצע אותו מחדש.

מהו סקר סיכוני אש ומה בודקים בו?

סקר סיכוני אש בוחן באופן שיטתי את הסיכונים הקשורים לפריצת שריפה, להתפשטותה ולהשפעתה האפשרית על בני אדם, רכוש והמשך הפעילות במבנה. המטרה היא להבין אילו תרחישים עלולים להתפתח במקום ולבדוק האם אמצעי ההגנה הקיימים או המתוכננים נותנים להם מענה מתאים.

בשונה מבדיקה נקודתית של מטף, מערכת גילוי או רכיב בטיחות אחר, סקר בטיחות אש בוחן את המבנה כמערכת שלמה. הוא מחבר בין התכנון האדריכלי, סוג הפעילות, תכולת המבנה, מספר המשתמשים, תהליכי העבודה ומערכות בטיחות האש.

במסגרת סקר סיכונים בבטיחות אש ניתן לבחון, בין היתר:

• אפיון המבנה והפעילות: גודל המבנה, החלוקה הפנימית, שימושי החללים, שעות הפעילות, תפוסת האנשים ותהליכי העבודה.

• איתור מקורות הצתה: מערכות חשמל, ציוד הפולט חום, עבודות חמות, תהליכי ייצור, מטבחים, חדרי מכונות ומקורות אפשריים נוספים.

• בחינת עומס האש: סוג וכמות החומרים הדליקים או הבעירים הנמצאים במבנה ואופן האחסון שלהם.

• חומרים מסוכנים: סוגי החומרים, הכמות, אופן האחסון והתרחישים האפשריים במקרה של שריפה, ככל שהם רלוונטיים לפעילות.

• דרכי מילוט: מספר היציאות, מרחקי ההליכה, רוחב המעברים והתאמתם לתפוסה ולאופי השימוש.

• מערכות גילוי וכיבוי: התאמת מערכות גילוי אש, מתזים, מטפים, עמדות כיבוי ואמצעים נוספים לרמת הסיכון.

• פינוי ושליטה בעשן: בחינת הפתרונות הנדרשים בהתאם למאפייני המבנה.

• הפרדות אש: בחינת חלוקת המבנה לאזורים והיכולת לצמצם מעבר אש ועשן בין חלקיו.

לדוגמה, מערכת כיבוי שתוכננה עבור חלל משרדי אינה בהכרח מתאימה לחלל שהוסב לאחסון. שינוי כזה עשוי להגדיל את עומס האש ולשנות את תרחישי השריפה שיש להביא בחשבון.

זקוקים לליווי מקצועי בתחום בטיחות האש והרישוי? צרו עמנו קשר ונשמח לבחון את צורכי הפרויקט שלכם.

מה ההבדל בין סקר סיכוני אש, הערכת סיכוני אש וביקורת כבאות?

המונחים השונים בתחום בטיחות האש נשמעים לעיתים דומים, אך הם מתייחסים לתהליכים ולמסמכים שונים.

• סקר סיכוני אש – מסמך מקצועי הבוחן את הסיכונים במבנה או בפעילות ואת התאמת אמצעי ההגנה אליהם. במסגרת סקר סיכונים כיבוי אש נבחנים בין היתר מקורות ההצתה, עומס האש, דרכי המילוט ומערכות הגילוי והכיבוי.

• הערכת סיכוני אש – יכולה להיות חלק מתהליך רגולטורי מוגדר. במבני תעשייה ואחסון, לדוגמה, קיימות הוראות בנוגע לדוח להערכת סיכוני אש, המשמש לבחינת מאפייני המבנה, הפעילות והתכולה ולסיווג רמת הסיכון. בהתאם לתוצאות ההערכה ולמאפייני המקום עשויות להיגזר דרישות נוספות.

• ביקורת כבאות – היא חלק מתהליך פיקוח או רישוי שבמסגרתו נבדקת עמידת המקום בדרישות החלות עליו.

• בדיקות תחזוקה תקופתיות – מתמקדות בתקינות של מערכות וציוד קיימים, כגון מערכות גילוי וכיבוי, ומתבצעות בהתאם לדרישות התחזוקה החלות עליהם.

ההבדל בין המונחים נובע בעיקר ממטרת הבדיקה: סקר סיכוני אש בוחן את התאמת מערך ההגנה לסיכונים, הערכת סיכוני אש משמשת במקרים מסוימים לאפיון ולסיווג רמת הסיכון, ביקורת כבאות בודקת עמידה בדרישות החלות על המקום, ובדיקות התחזוקה בוחנות את תקינות הציוד והמערכות.

מתי נדרש סקר סיכוני אש?

הצורך בסקר סיכוני אש נקבע לפי מאפייני המבנה והפעילות ולפי הדרישות החלות במסגרת ההליך הרלוונטי, כגון רישוי עסק או תכנון ובנייה. לצורך ההחלטה נבחנים בין היתר:

• סוג המבנה והשימוש המתוכנן בו.
• אופי הפעילות המתבצעת במקום.
• רמת הסיכון הנובעת מהפעילות.
• כמויות וסוגי החומרים הנמצאים במבנה.
• תהליכי ייצור או עבודה העלולים ליצור מקורות הצתה.
• גודל המבנה וחלוקתו.
• מספר האנשים הצפוי לשהות במקום.
• המסלול התכנוני או הרישויי של הפרויקט.
• דרישות פרטניות החלות על אותו מבנה או עסק.

במסגרת סקר סיכונים דרישות הכבאות וההצלה עשויות להשפיע גם על היקף הבדיקה, המסמכים שיש לצרף והפתרונות שיידרשו בפרויקט.

מבני תעשייה ואחסון

במבני תעשייה ואחסון הערכת סיכוני האש משמשת לבחינת רמת הסיכון של המבנה בהתאם לאופי הפעילות, סוגי החומרים המאוחסנים בו, הכמויות שלהם ומאפיינים נוספים שעשויים להשפיע על התפתחות שריפה ועל היקפה.

כאשר מוחזקים במקום חומרים מסוכנים, נבחנת גם הכמות שלהם ביחס ל־MAQ ‏(Maximum Allowable Quantity) – הכמות המרבית המותרת של חומר מסוכן באזור בקרה מסוים לפי ההוראות הרלוונטיות. חריגה מהכמות המותרת עשויה להשפיע על סיווג הסיכון ועל דרישות בטיחות האש שיחולו על המבנה.

בהתאם לתוצאות ההערכה ולרמת הסיכון שנקבעה, עשויות להידרש התאמות נוספות בתחום בטיחות האש, ובמקרים מסוימים גם סקר סיכוני אש מפורט יותר.

עסקים ומבנים מסוגים אחרים

גם במבני משרדים ומסחר, מוסדות, אולמות, מבני ציבור ומבנים נוספים חלות דרישות בטיחות אש, שבמקרים מסוימים עשויות לכלול גם דרישה לסקר בטיחות אש. הדרישות בפועל נקבעות לפי סוג השימוש, מאפייני הנכס והמסלול הרגולטורי שחל על הפרויקט.

נוהל 27 א והערכת סיכוני אש במבני תעשייה ואחסון

אחד המסמכים המרכזיים בהקשר של מבני תעשייה ואחסון הוא נוהל 27 א של הרשות הארצית לכבאות והצלה – דוח הערכת סיכוני אש למבני תעשייה ואחסון.

הנוהל עוסק באופן עריכת דוח הערכת סיכוני האש במבני תעשייה ואחסון ובהעברתו לבחינת כבאות והצלה. מטרת ההערכה היא ליצור תמונה מסודרת של המבנה, סביבתו, הפעילות והתכולה ולבחון את רמת הסיכון.

חשוב להבין שדוח הערכת סיכוני אש וסקר סיכוני אש הם מסמכים שונים, אף שלעיתים קיימת ביניהם זיקה. סוג המסמך הנדרש נקבע לפי מאפייני הפרויקט, תוצאות ההערכה והדרישות החלות עליו.

לכן, כאשר אתם מבררים על סקר סיכונים כבאות והצלה, השלב הראשון הוא לזהות איזה מסמך נדרש בפרויקט שלכם: דוח הערכת סיכוני אש, סקר סיכוני אש, תכנית בטיחות אש או מסמך מקצועי אחר.

מה כולל דוח סקר סיכוני אש המוגש לרשות הכבאות ואיך הוא בנוי?

כאשר נדרש סקר סיכוני אש במסגרת הליך מול רשות הכבאות, הדוח צריך להציג בצורה ברורה ומסודרת את בסיס הבדיקה, מאפייני המבנה והפעילות, הסיכונים שאותרו והפתרונות המוצעים.

מבנה המסמך עשוי להשתנות לפי סוג הפרויקט והדרישות החלות עליו, אך בדרך כלל ניתן למצוא בו כמה חלקים מרכזיים:

• פרטי זיהוי ומטרת הסקר: פרטי המבנה, הכתובת, השימוש, מטרת המסמך וההליך שבמסגרתו הוא נערך.

• המסמכים שעליהם התבססה הבדיקה: תכניות אדריכלות, היתרים, תכניות מערכות, מידע על הפעילות ומסמכים רלוונטיים נוספים.

• תיאור המבנה והפעילות: שטחים, קומות, שימושי החללים, תפוסה, שעות פעילות ותהליכי עבודה.

• תיאור התכולה והחומרים: סוגי החומרים, כמויות, אופן האחסון ומאפיינים רלוונטיים לשריפה, ככל שישנם.

• מתודולוגיית הבדיקה והערכת הסיכון: האופן שבו זוהו ונבחנו תרחישי האש והגורמים המשפיעים עליהם.

• תרחישים וממצאים: מוקדי סיכון, מקורות הצתה, עומס אש, דרכי התפשטות אפשריות והשפעה על המשתמשים ועל המבנה.

• בחינת מערך ההגנה: דרכי מילוט, גילוי והתרעה, מערכות כיבוי, פינוי עשן, הפרדות אש ורכיבים רלוונטיים נוספים.

• ניתוח פערים: המקומות שבהם המצב הקיים או המתוכנן דורש התאמה נוספת.

• מסקנות והמלצות: צעדים הנדסיים או תפעוליים שנועדו לצמצם את הסיכון ולתת מענה לפערים שהתגלו.

• תכניות ונספחים: בהתאם לסוג הסקר ולדרישות ההליך.

בסקרי סיכוני אש המוגשים במסגרת דרישות להיתרי בנייה, עסקים ונכסים קיימים יש לצרף גם כתב מינוי לעורך הסקר והצהרת עורך הסקר.

בנוסף, דוח מקצועי צריך ליצור קשר ברור בין הסיכון שאותר, ההוראות הרלוונטיות והפתרון ההנדסי המוצע, כך שההמלצות יהיו ממוקדות בפרויקט ובצרכים שלו.

איך מתבצע סקר סיכוני אש בפועל?

סקר סיכוני אש מתחיל באיסוף נתונים ומסתיים במסמך שמרכז את הממצאים והמלצות ההמשך. דרך העבודה מותאמת למצב הפרויקט ולשלב שבו הוא נמצא.

1. איסוף מידע ותכניות

בשלב הראשון אוספים את התכניות והמסמכים הרלוונטיים: תכניות אדריכלות, היתרים קיימים, תכניות חשמל, מיזוג, אינסטלציה ומערכות אחרות בהתאם לאופי הפרויקט. נאסף גם מידע על הפעילות במבנה, מספר המשתמשים, ציוד, חומרי גלם, אחסון ותהליכים מיוחדים.

2. בחינת הנתונים והמצב בפועל

במבנה קיים נערכת לפי הצורך בדיקה בשטח, המאפשרת להשוות בין התכניות למצב בפועל ולאתר פערים. בפרויקט שנמצא עדיין בתכנון, עיקר העבודה מתבסס על התכניות, הייעוד המתוכנן ומאפייני השימוש העתידי.

3. זיהוי והערכת הסיכונים

הנתונים משמשים לזיהוי תרחישי האש האפשריים ולהערכת ההשפעה שלהם על המשתמשים, המבנה והפעילות. בשלב הזה בוחנים יחד את התכנון של המבנה, עומס האש, מקורות ההצתה, דרכי המילוט והמערכות שנועדו לזהות אש, לצמצם את התפשטותה ולאפשר פינוי וכיבוי.

4. גיבוש פתרונות

כאשר הבדיקה מגלה פערים בין מצב המבנה או המערכות לבין דרישות בטיחות האש והסיכונים שאותרו, מגבשים פתרונות הנדסיים ותפעוליים שמצמצמים את הסיכון, עומדים בדרישות ומתאימים למאפיינים הייחודיים של הפרויקט.

5. הכנת הדוח וליווי התהליך

הממצאים וההמלצות מרוכזים בדוח. כאשר הסקר הוא חלק מהליך רישוי או אישור, העבודה עשויה לכלול גם מענה להערות, עדכונים ותיאום עם הגורמים המעורבים.

סקר סיכוני אש למבנה קיים לעומת מבנה בתכנון – מה שונה?

במבנה קיים סקר סיכוני האש מתמקד בבדיקת המצב בפועל ובאיתור פערים במערכות ובתשתיות הקיימות, בעוד שבמבנה שנמצא בתכנון הבדיקה מתבססת בעיקר על התכניות ומאפשרת לשלב את פתרונות בטיחות האש מראש, לפני תחילת הביצוע.

סקר במבנה שנמצא בתכנון

בשלב התכנון עדיין ניתן להשפיע על החלוקה האדריכלית, מיקום הפתחים, דרכי המילוט, החדרים הטכניים ומערכות בטיחות האש לפני תחילת הביצוע. הבחינה מתבססת על התכניות, הייעוד המתוכנן, תפוסת האנשים הצפויה, התהליכים העתידיים והתכולה המתוכננת.

שילוב מוקדם של תכנון בטיחות אש מאפשר לתאם את דרישות הבטיחות עם האדריכלות, החשמל, המיזוג ושאר המערכות, וכך לצמצם התנגשויות ושינויים יקרים במהלך הביצוע.

סקר במבנה קיים

במבנה קיים בוחנים מה נבנה והותקן בפועל, כיצד המקום משמש כיום והאם קיימים פערים בין התכניות לבין המצב בשטח. הבדיקה כוללת בין היתר את דרכי המילוט, חלוקת החללים, מערכות הגילוי והכיבוי, אזורי האחסון, מקורות הסיכון ותהליכי העבודה.

לאחר מיפוי המצב הקיים, יש לגבש פתרונות שמתחשבים במגבלות שכבר נקבעו בשטח. לעיתים קשה לשנות את חלוקת החללים, להזיז קירות, להעביר מערכות או להרחיב נתיבי מילוט, ובמקומות פעילים יש גם צורך לבצע את ההתאמות מבלי להשבית את הפעילות. לכן הסיור המקצועי מסייע להבין אילו פתרונות בטיחות אש ניתן ליישם בצורה יעילה במסגרת התנאים הקיימים.

כל כמה זמן צריך לעדכן סקר סיכוני אש ומתי לבצע אותו מחדש?

אין תדירות אחידה שבה כל עסק או מבנה נדרשים לעדכן סקר סיכוני אש. הצורך נבחן לפי ההוראות החלות על הפרויקט ולפי שינויים שנעשו מאז עריכת הסקר האחרון במבנה, בפעילות, בתכולה או ברמת הסיכון.

מה כולל עדכון של סקר קיים?

עדכון סקר סיכוני אש מתחיל בהשוואה בין הנתונים שעליהם התבסס הסקר הקודם לבין המצב העדכני. בודקים אם השתנו, למשל, ייעוד החללים, אופי הפעילות, כמויות האחסון, סוגי החומרים, תפוסת האנשים, דרכי המילוט או מערכות בטיחות האש.

לאחר מכן בוחנים כיצד השינויים משפיעים על הסיכונים שכבר זוהו ומעדכנים בהתאם את הממצאים, הערכת הסיכון וההמלצות. כאשר השינוי מוגבל ואינו משנה באופן מהותי את תמונת הסיכון, עדכון של הסקר הקיים עשוי להספיק.

מתי עשוי להידרש סקר חדש?

כאשר חל שינוי רחב שמשפיע על ההנחות שעליהן התבסס הסקר המקורי, ייתכן שיהיה צורך לבצע בחינה מקיפה מחדש ולערוך סקר חדש. בין המצבים שעשויים להצדיק בדיקה כזו נמצאים:

• שינוי ייעוד של חלל או של המבנה.
• שינוי משמעותי באופי הפעילות.
• הכנסת תהליך ייצור חדש.
• הגדלה משמעותית של כמויות האחסון.
• הכנסת חומרים חדשים או שינוי בסוג החומרים.
• הרחבה או שינוי מהותי בחלוקת המבנה.
• שינוי בדרכי המילוט.
• שינוי משמעותי במערכות בטיחות האש.
• שינוי מהותי בתפוסת האנשים.
• דרישה במסגרת הליך רישוי, היתר או אישור רלוונטי.

ההחלטה אם לעדכן את הסקר הקיים או לערוך סקר חדש תלויה בהיקף השינוי ובהשפעתו על רמת הסיכון. ככל שהשינוי משנה יותר את תנאי המבנה, הפעילות או אמצעי ההגנה, כך גדל הצורך בבחינה מחודשת ומקיפה.

סקר סיכוני אש במסגרת רישוי עסק

במסגרת רישוי עסק עשוי להידרש סקר סיכוני אש כאשר מאפייני הפעילות, המבנה או רמת הסיכון מצריכים בחינה מקצועית רחבה של סיכוני האש ושל אמצעי ההגנה הקיימים או המתוכננים. הסקר יכול לשמש לזיהוי פערים, לבחינת התאמת מערכות בטיחות האש ולגיבוש פתרונות הנדרשים לצורך המשך הליך הרישוי.

הדרישה לסקר תלויה בין היתר בפריט הרישוי, בסוג הפעילות, במאפייני המבנה וברמת הסיכון. לפני שמתחילים בהכנתו חשוב לברר אם הוא נדרש במקרה הספציפי ומהו היקף הבדיקה שהרשות מבקשת. בעסקים מסוימים בעלי רמת סיכון אש נמוכה קיים מסלול תצהיר שבו חלות דרישות אחרות, ולכן יש לזהות מראש את המסלול המתאים ואת המסמכים הנדרשים במסגרתו.

מי רשאי לערוך ולחתום על סקר סיכוני אש?

הכנת סקר סיכוני אש מחייבת ידע הנדסי מעמיק בתחום בטיחות האש, היכרות עם התקנים הישראליים הרלוונטיים ועם תקני NFPA, וכן ניסיון בניתוח סיכוני אש ובהתאמת מערכות ההגנה למאפייני המבנה והפעילות.

הסקר צריך להיערך ולהיחתם על ידי יועץ או מהנדס בטיחות אש מוסמך. קבלן ביצוע או ממונה בטיחות כללי שאינו מחזיק בהסמכה הייעודית בתחום בטיחות האש אינו הגורם המתאים לעריכת המסמך ולהגשתו לרשות הכבאות.

בפנקס המהנדסים והאדריכלים קיים מדור ייעודי בנושא בטיחות אש ומניעתה. הרישום במדור מבוסס על הכשרה מקצועית בתחומים כגון דינמיקת שריפה, מערכות כיבוי, גילוי והתרעה, בקרת עשן, ניתוח תרחישי וסיכוני אש ובטיחות חיים. לכן לפני ההתקשרות כדאי לבדוק את ההסמכה והרישום המקצועי של עורך הסקר.

בסקרי סיכוני אש המוגשים במסגרת דרישות כבאות להיתרי בנייה, עסקים ונכסים קיימים יש לצרף גם כתב מינוי לעורך הסקר והצהרת עורך הסקר.

כיצד לבחור גורם מקצועי לעריכת הסקר?

לאחר שווידאתם שעורך הסקר עומד בדרישות ההסמכה והרישום הנדרשות, כדאי לבחון גם את הניסיון שלו ואת היקף השירות שהוא מציע. אלה הגורמים שישפיעו בפועל על איכות העבודה, על ההתנהלות במהלך הפרויקט ועל היכולת לתת מענה לפערים שיתגלו.

לפני ההתקשרות כדאי לבדוק:

• ניסיון בפרויקטים דומים: מפעל, מרלו"ג, משרד, מרכז מסחרי או מבנה ציבור מציבים אתגרים שונים. ניסיון בפרויקטים בעלי מאפיינים דומים מאפשר להכיר מראש את הסיכונים והפתרונות המקובלים בתחום.

• רפרנסים ועבודות קודמות: פרויקטים שהושלמו יכולים להעיד על איכות העבודה, עמידה בלוחות זמנים ויכולת להתמודד עם דרישות שעולות במהלך התהליך.

• יכולת עבודה עם צוות התכנון: סקר סיכוני אש נוגע לעיתים באדריכלות, חשמל, מיזוג, אינסטלציה ומערכות נוספות, ולכן חשוב שעורך הסקר יוכל לעבוד בתיאום עם היועצים ומנהלי הפרויקט.

• היקף שירות מוגדר מראש: כדאי לברר אם ההצעה כוללת סיורי שטח, הכנת הדוח, עדכונים, מענה להערות וליווי לאחר הגשת המסמך.

• שקיפות בתמחור: חשוב לדעת כמה סיורים ועדכונים כלולים במחיר, ואילו פעולות או שינויים עשויים להיות כרוכים בתשלום נוסף.

• גישה הנדסית ומידתית: בעל מקצוע מנוסה צריך לדעת להתאים את הפתרון לסיכון ולדרישות החלות על הפרויקט, מבלי להוסיף מערכות או עבודות שאינן נדרשות.

כדאי גם להיזהר מהבטחות ל"אישור מובטח" או לקיצור דרך מול הרשויות. הבחירה צריכה להתבסס על ניסיון, איכות העבודה ויכולת לספק פתרון מקצועי שעומד בדרישות הפרויקט.

טעויות שכדאי למנוע בתהליך

גם כאשר דרישות הבטיחות ברורות, אופן ניהול העבודה משפיע באופן משמעותי על העלויות ועל לוחות הזמנים.

מחכים לסוף הפרויקט

כאשר נושא בטיחות האש עולה רק לאחר השלמת השיפוץ או הבנייה, מרחב הפתרונות מצטמצם. למשל, פתח שהיה אפשר למקם אחרת בתכנית או תשתית שניתן היה להעביר במסלול אחר עלולים להפוך בשלב הזה לעבודות פירוק ובנייה מחדש.

עובדים עם תכניות שאינן מעודכנות

סקר שמתבסס על תכנית שאינה משקפת את המבנה בפועל עלול להוביל למסקנות שגויות. במבנים קיימים חשוב במיוחד לבדוק את ההתאמה בין המסמכים לבין המצב בשטח.

חסר תיאום בין המערכות

מערכות בטיחות אש פועלות כחלק ממערך משולב. פינוי עשן קשור למיזוג, מערכות כיבוי קשורות לתשתיות מים, ודרכי מילוט מושפעות ישירות מהתכנון האדריכלי.

עבודה מתואמת בין האדריכל, יועצי המערכות ואנשי בטיחות האש מאפשרת לפתור את הנושאים כחלק ממערכת אחת.

משנים את הפעילות בלי לבחון את ההשפעה

מעבר ממשרד לאחסון למשל, או הכנסת קו ייצור חדש או הגדלת כמות החומרים הדליקים יכולים לשנות את תמונת הסיכון גם כאשר מעט מאוד השתנה במעטפת המבנה.

ליווי מקצועי בסקר ובהערכת סיכוני אש

ליווי מקצועי בתהליך סקר סיכוני אש מאפשר לרכז את בחינת הדרישות, התיאום עם אנשי המקצוע, הכנת הסקר והמענה להערות כחלק מתהליך אחד מסודר. כך ניתן לזהות חסמים מוקדם יותר ולקדם את הפרויקט תוך התאמה לדרישות ולמאפייני המבנה והפעילות.

עם 17 שנות פעילות וניסיון שנצבר ביותר מ־3,000 פרויקטים, אנחנו באיי אל אם וויי הנדסה ובטיחות בע"מ מלווים יזמים, קבלנים ומנהלי פרויקטים משלב התכנון ועד לשלבי הרישוי והאישור. במסגרת סקר סיכונים בטיחות אש אנחנו משלבים ניסיון הנדסי, ראייה מערכתית והיכרות עם דרישות הבטיחות כדי לגבש פתרונות ישימים לפרויקט.

הניסיון המצטבר שלנו מאפשר לנו לבחון את הפרויקט כמכלול: האדריכלות, מערכות הבניין, סוג הפעילות והשלבים שבהם ניתן עדיין לבצע שינויים בצורה יעילה. טיפול מוקדם מאפשר לזהות פערים בזמן, לתאם בין אנשי המקצוע ולצמצם מצבים שבהם נדרש לחזור לתכנון שכבר הושלם.

צריכים לבדוק האם נדרש סקר סיכוני אש בפרויקט שלכם, להכין דוח או לקבל ליווי מקצועי מול הגורמים הרלוונטיים? המהנדסים של איי אל אם וויי הנדסה ובטיחות בע"מ ישמחו לסייע. צרו איתנו קשר בטלפון 03-9068377 או במייל ilm.safety@gmail.com, ונבחן יחד את הדרישות ואת הדרך היעילה לקדם את הפרויקט.

איי אל אם וויי – מזהים את הסיכונים מראש, מתכננים את הפתרונות נכון ומקדמים את הפרויקט בבטחה.